מה בין השוואה להשראה?
מדוע הטבע האנושי עסוק בלהשוות עצמו לאחרים? הרי בכל אחד ואחת מאיתנו יש לפחות דבר אחד מיוחד ששייך רק לו, ובהעניקו לאחרים אין הוא מאבד ממנו דבר, להיפך, עצם היכולת לחלוק מכפילה , מגדילה את השלם שלנו מעבר לסכום חלקיו ומעוררת השראה.
במסע שלנו אל עצמנו נמצאות כל התשובות.
האם רחש האדוות הקטנות וקצף המים הם המניע לעצור ולחשוב על עצמנו וללכת אל עצמנו , בזכות היותנו המשאב הכי יקר , או שמא רק נחשולים גדולים הנוצרים מסופות ומשברים יביאו אותנו לטלטלה ומשם למחשבה ותובנה ? 
הבוקר נחשפתי למרכז "מהותי" , אחד ממפעלי קרן אריסון, המנגיש הזדמנות ליחידים ולקבוצות לפגישה מונחית עם עצמם בדרך חוויתית .
החוט המקשר למפגש היום היא חברתי היקרה, לשעבר תלמידה בקורס דירקטוריות ייחודי ליהודיות ערביות, מנחה מוכשרת ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החיובית, חנאן אבלסי , המשמשת כמנחה ב"מהותי" .

כך הקורסים לדירקטוריות מייצרים הזדמנויות לשיתופי פעולה תדיר, ללומדות ול"יהל" , למינוף עסקי ופיתוח הדרכה.

המקום מעורר מחשבה ומשמש כמרכז פעילות חוויתית טכנולוגית, ערכית וחינוכית, לצד ההשראה העולה ממפעל נתינה מכובד ומי הפועלות בשמו- כולן נשים מוכשרות ושוחרות אהבה ושלום.