נשים יודעות להקשיב, הן אמפתיות, יש להם יכולות הכלה, אגן מרוסן, יכולת דחיית סיפוקים, מוסר גבוה, ערכים ייחודיים אנושיים, הן מבינות ומתעמקות יותר, יש בהן חמלה, היכולת הארגונית שלהם מעולה, הן מסוגלות לתפקד מצוין בו זמנית בין כמה מטלות, הן יודעות לנהל מו"מ ביד רמה, הן "אימהיות" ומעריכות כישורים, הן לא מקבלות שום דבר כמובן מאליו, הן יודעות להעריך… כי הן עצמם עושות דרך ארוכה כדי להשיג….

אז אולי משום כל אלה, נשים כובשות באופן מהותי את תפקיד ניהול משאבי אנוש בארגונים?

ואם זה נכון- האם אין זה מקבע את הדימוי "הרך" של נשים ומסיג אותן לאחור?

האם לעולם נשים תצלחנה לכבוש עמדות ניהול רק בתחומי החינוך או בניהול – בעיקר בתחומים "הרכים"?

האם באמת תפקידן של הנשים הוא לחתור תדיר ליצירת "עולם טוב יותר" , לדאוג "לרווחתם" של בני האנוש?.. להעמיק פסיכולוגית בסוגיות ההתנהגותיות של בני האדם? (ואולי בכך לייתר את הדברים מלעסוק בסוגיות אלה?..)

הגברים העוסקים בתחומי הגיוס וההשמה טוענים כי לנשים יש את היכולת "להבחין באופן חד יותר" במועמד שיושב  מולן. הן אינטואיטיביות יותר מגברים… הן מבינות בעצם לא רק מה נשים רוצות, אולי בעיקר מה גברים רוצים.. וכך הן תאתרנה את המועמדים הטובים ביותר למישרה.

אלה שיאריכו ימים ויצמחו במקום העבודה. אלה שיצדיקו את הבחירה. שיצדיקו את התהליך. שיצדיקו את השכר של מנהלת משאבי האנוש.

והם- הגברים? כאשר מדובר בבחירה ניהולית הם אלה שמנהלים את העסקים באמת. הם לא יבחרו לימודי משאבי אנוש… הם יבחרו לימודי מנהל עסקים, ניהול פיננסי, הנדסה, מחשבים- זה יותר "נכון" להם….

אז האם אנחנו עדיין חיים בעולם בו ורוד ואדום הם צבעים לבנות וכחול ואפור הם צבעים של בנים? האם בנות ראויות צריכות לחבק בובות ובנים עצימים צריכים לשחק בטרקטור או במכונית?

בתפקידי הגיוס וההשמה במדינת ישראל קיים רוב נשי מובהק.

בעולם המערבי המודרני רק כ 18% ממישרות ניהול משאבי אנוש נכבשות ע"י גברים, וגם אז הם גם מקבלים שכר גבוה יותר.  האפליה ניכרת כגלובלית.

וזו סיבה לחשיבה אסטרטגית שתוביל לשינוי- רק אם נשים תעשנה בחירות אחרות הן תגענה… אם ספסלי האוניברסיטאות יתרוקנו מנשים בחוגים לניהול משאבי אנוש והתנהגות ארגונית .. ויתמלאו בחוגים למנהל עסקים, להנדסה, למחשבים, למדעים…. נשים תיקבענה את המציאות הבאה בשוק תעסוקה.

ואין להן סיבה לחשוש- המישרות הבכירות של מנהלות משאבי אנוש בארגונים תובעניות ודרשניות.

מדובר בהשקעה של שעות ארוכות ואינטנסיביות, בעמידה ביעדים ובמדידה לעניין ההצלחות- מדדים הקיימים גם במישרות אחרות ומתגמלות יותר- אליהן צריכות לשאוף נשים.

גילי גרונר, מנהלת משאבי אנוש בחטיבה הגנרית של חברת "טבע" עד לפני ימים אחדים (החולשת על 6,400 עובדים) וכיום בכירה בצוות משאבי אנוש בחברת perion  התראיינה לכתבה זו ולמעשה חיזקה את כל האמור לעיל.

גילי טוענת כי אכן ניהול משאבי אנוש נתפש עדיין כ-   מקצוע "נשי"

וזאת למרות ההתמודדויות המורכבות שהמקצוע מזמן נוכח תפישתו במקור כלקוח מהתחום הטיפולי.

נשים עדין נוטות לבחור מקצועות שנחשבים נשיים יותר ומביאים לידי ביטוי תכונות נשיות.

למרות שהיינו רוצים לחשוב שבעידן הזה הכל פתוח לנשים, הרבה מאד נשים בוחרות מקצועות שנחשבים נשיים יותר כי אלה מביאים לידי ביטוי תכונות נשיות ,ומכאן, מקצוע שגם משלמים בו פחות  ולכן חסמי הכניסה לגברים לכניסה לתחום גדולים יותר .

כראיה, ככל שמתקדמים לתפקידים בכירים יותר במשאבי אנוש, התחום הופך לנשלט יותר ויותר ע"י גברים.

מניסיוני האישי, טוענת גילי, כמנהלת משאבי אנוש בחברה גלובלית גדולה, למרות שבתפקידים הזוטרים יותר יש רוב נשי מוחלט, ככל שמתפסים בהיררכיית התפקידים בארגון,  נכנסים יותר גברים לאיוש תפקידי המפתח במשאבי אנוש.

גילי מתמקדת גם בחסם כניסה של אפליה בשוק העבודה: מקצוע שהשכר בו נמוך יותר יהיה כזה שפחות גברים בוחרים בו . והיא מסבירה:-

אפליה זו  מחריפה ככל שמתקדמים לתפקידים בכירים . אם ניקח לדוגמא, הנהלה של קבוצה או ארגון, בה מכהנים מנהלים מקצועיים ופונקציות מטה  כמו כספים , משאבי אנוש, IT, תקשורת וכד', למרות שבד"כ, מנהל/ת משאבי אנוש הוא יד ימינו של מנהל הקבוצה, איש סודו, אתו מתייעץ המנהל על הסוגיות האסטרטגיות המורכבות ביותר שהשפעתן על הצלחת העסק היא קריטית, בכל זאת, השכר של מנהל משאבי אנוש, מכל קבוצת ההנהלה יהיה בד"כ,  בין הנמוכים יותר .

עוד נקודה חשובה שמעלה גילי הינה :

הדילמה הנשית של work life balance – וקריירה מול משפחה:  נשים  קרייריסטיות עובדות קשה יותר!  למרות שנשים רבות  מפתחות "קריירה", עדיין האחריות על המשפחה נשארת בידיהן, ולכן הן מוצאות את עצמן עובדות  בשתי משרות… להבדיל מבני זוגן שפנויים לקריירה אחת בלבד, בה הן יכולים להשקיע את רוב מרצם  וזמנם.

כאשר צריך לנהל 2 קריירות, בוחרים במקצוע שמחד: יהיה בעל משמעות והשפעה, אך מאידך, בכל זאת יאפשר איזון רב יותר בין "בית לעבודה"

רחלי דור,  – VP Global Human Resources סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת SuperDerivatives"" (חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה בתמחור נגזרים ובמערכות לניהול סיכונים) התייחסה לסוגיה זו ושוב חיזקה את הדברים האמורים לעיל, מנקודת ראות חיובית וציינה כדלהלן:-

"תפקידו/ה של מנהל/ת משאבי אנוש הינו חוליה מקשרת בין ההנהלה לעובדים תוך איזון האינטרסים בין השניים, כתוצאה מכך התפקיד מורכב ודורש שילוב של יכולות אנושיות ועסקיות, חשיבה רציונלית ורגשית גם יחד.

שילוב כזה מאפיין בדרך כלל נשים יותר מאשר גברים ולכן נשים נמשכות ומצליחות יותר במקצוע זה".

ראייה חיובית זו מתייחסת לסנכרון הנבון שבין עשיית בחירות בחיינו לבין כישורינו ויתרונותינו.

אולי באם נתמקד באלה ונחזור לומר "אנחנו טובות אז בלי טובות" ונזנח את ההשוואה בינינו לבין גברים- נהיה שמחות בחלקנו…?!?

אולי תפקידנו כאימהות, כמי שמעצבות את ילדינו , כמי שמצליחות לג'נגל טוב כל כך, מייתר את העיסוק בסוגיות הללו…. כי אולי באמת אנחנו פשוט טובות מאוד בתחום זה, ועל כן "זה בסדר" שהוא יקבל ציביון תעסוקתי נשי?….

אולי….

אבל בכל זאת יש דבר אחד מרכזי וחשוב- בעבור כל עבודה ותפקיד שאנו עושות, במסירות, בחריצות ותוך עמידה בדרישות ובסטנדרטים, מגיע לנו הנשים לקבל בדיוק את אותו השכר שמקבלים עמיתנו הגברים.

באם יתייגו אותנו כמי שבוחרות "מקצועות נשיים" או כמי שנמשכות יותר ללימודים "טיפוליים" אולי נוכל לקבל זאת, ואפילו בברכה, ונאמר כי נעשה ניצול מושכל של משאבנו האיכותיים הטבעיים, היכולות הוורבליות והאינטליגנציות הרגשיות והחברתיות המרובות שזכינו להן כנשים….

אבל תיוג אחר, המייצר בהכנעה גם שכר נמוך יותר בעבור אותה מישרה , באותו היקף ובאותן דרישות- על זה אסור לנו לוותר.

אולי בשיחות עם הממונים עלינו להיות תקיפות יותר, אסרטיביות יותר, בעלות יכולת ניהול משא ומתן טובות יותר.

נאוה איל-  HRBP's של חטיבת היצור והמו"פ הגנרי בחברת "טבע" ומנהלת התכנון האסטרטגי הגלובלי של המשאב האנושי בחברה, מחדדת את היתרונות הנשיים בעיצוב וניהול האנושי ושופכת אור על הימנעותן של נשים מעימותים כתפישת עולם המייצרת חוזקות ויתרונות מובחנים:-

"ניהול משאבי אנוש נתפס כמקצוע נשי מאידך המשרות הבכירות בתחום עדיין שמורות לגברים וזאת ניתן לראות כמעט בכל הארגונים. אז למה?

מקצוע משאבי אנוש נולד מהתחום הטיפולי והרך ושם היו בעיקר נשים, כמו כן ניהול משאבי אנוש דורש כישורים ויכולות כגון אמפטיה, יכולת הקשבה והכלה, יכולות ארגוניות וניהול מו"מ ללא עימותים ובאלו חזקות יותר הנשים.

נשים רוצות להתקדם בעבודה אבל לא פחות מכך להרגיש טוב, הן מחפשות העצמה אישית אך לא על חשבון אחרים והן גם בעלות יכולת להעצים אחרים.

נשים בכירות הן שאפתניות אבל ניתן למצוא פחות נשים במשרות בכירות בתחום משאבי אנוש, לדעתי, בגלל התפיסה שהתפקיד מביא עימו הקרבה ועימותים והצורך לוותר על העדפות אחרות כגון איזון בין עבודה לתרבות הפנאי והמשפחה. למרות השוויון לכאורה בשוק העבודה ברוב המקרים הטיפול בילדים עדיין "נופל" על האישה.

בעוד גברים מגדירים הצלחה ככוח וכשכר גבוה יותר, נשים מגדירות הצלחה כשביעות רצון בעבודה ואיזון ולכן ברוב המקרים הן לא מעוניינות במשרות הבכירות ביותר המחייבות אותן לוותר על האיזון, לדעתי כשהן מגיעות לרמה מספקת מבחינתן הן מאבדות את השאיפה להגיע לכוח רב יותר".

איילת ורשביאק  -מנכ"ל ומייסדת "קולגה משאבי אנוש"

חברה המתמחה בפתרונות גיוס לארגונים

ומנכ"לית "חבר הון אנושי" (לשעבר) אחת מחברות ההשמה הגדולות במשק

איילת מדברת על "גיוס טאלנטים" Talent -acquisition, על אסטרטגיות בגיוס ושימור ההון האנושי, על היותן של נשים פחות מקובעות, ועל מה שהן מביאות לשולחן ההנהלה-

על העוצמות הנשיות …!!!!:-

"אחד מהמקצועות שעברו טרנספורמציה אמיתית בשני העשורים האחרונים הוא מקצוע "ניהול משאבי אנוש".

בשנים עברו ניהול משאבי אנוש פירושו היה :ניהול תהליך קליטת עובד, דרך ניהול תיקו האישי ועד שלב סיום העבודה. פיטורין. התפטרות וכו'.

היום, עם התפתחות הטכנולוגיה הגלובלית, עם המשברים הכלכליים שחווה העולם,הבינו הארגונים כי המשאב האנושי הוא קריטי להצלחת הארגון.

בעידן בו הטכנולוגיה היא Public Domain  ,זה אך טבעי כי מה שמבדל בין ארגונים הוא ההון האנושי.

יהיה מוצר טוב ככל שיהיה , יהיה שירות מוצלח ככל שיהיה,אם לא יהיה צוות מנצח שיפתח וימכור, ישרת את הלקוחות, המוצר לא ישרוד.

ובעידן בו למנהלים יש עומס מקצועי כה רב , הם צריכים לצידם את אנשי המקצוע במשאבי אנוש, שישמרו , ידריכו, יסייעו בהעברת מסרים  ארגוניים,יותר מתמיד.

כך זה נקרא היום בעגה המקצועית, גיוס טאלנטים (כן כמו בShow Business ) שימור טאלנטים וכו…

מקצוע ניהול משאבי אנוש עבר מתיחה רצינית והתמחויותיו רבות:

גיוס- שהיום כבר נקרא Talent acquisition

הדרכה

פיתוח ארגוני

שכר והטבות

יחסי עבודה

ועל כל עולמות התוכן האלה מנצח/ת סמנ"כל/ית בכיר /ה.

התפקיד הפך מטקטיקה לניהול תיקי עובדים לאסטרטגית גיוס, שימור וניהול ההון האנושי.

לא בכדי האוניברסיטאות השונות פתחו חוגים והתמחויות במקצוע זה

מנכ"לים הבינו שמחלקת משאבי אנוש חזקה וטובה פירושה הצלחה בעסקים!

זה אומר שהארגון נחשק, שאנשים מוכשרים רוצים לעבוד בו, שאנשים עובדים בו עם תשוקה ושמחת היצירה.

כאן משתלבות הנשים שבאמת אכלסו עד לפני 2 עשורים את עמדות האדמיניסטרציה והיום מובילות בגאון את עמדות הסמנכ"לות.

ולמה? כי הן מוכשרות, יש להן ראיה הוליסטית, כי הן מביאות איתן חשיבה אחרת ולא מקובעת לשולחן ההנהלה.

חס וחלילה שלא יובן מדברי שגברים הם לא כאלה , יש גם גברים  בענף ואפילו מקצועיים מאד.

אבל בהחלט ניתן לראות כי במקצוע הזה לנשים יש אופציות רבות לקדם ולהתקדם .

הנשים שמצליחות בו הן גם הנשים שהשכילו לעבור את הטרנספורמציה, שלא מסתפקות בלבצע החלטות, שלא מוותרות על עצמן וקולן.

לא פשוט לנהל תהליכי גיוס עם מנהלים ביקורתיים שמחפשים  פרופיל של עובדים שלא קיימים, לא פשוט לנהל תהליך קיצוצים בצורה "עגולה", שתוציא אנשים בראש מורם, מבלי לפגוע באנשים הנשארים.

כל זאת ותהליכי תקשור פנים ארגוניים שגם הם נדרשים ל"ידי אומן" לעשות אותם בצורה חכמה , עיסקית ומכובדת.

לסיכום: מקצוע ניהול משאבי אנוש  ,על ענפיו השונים, נמצא באיוש גדל והולך של נשים.

עובדה המפתחת מאד את הארגונים והנשים גם יחד.

שמחה להיות חלק מהעידן הזה!

איילת

logo

לסיכום , אומרת חלי פרידמן -זה באמת "בידיים שלנו"

אנחנו טובות , טובות מאוד, משקיעות, מסורות, בעלות השכלה וניסיון, בעלות מצוינות אישית מקצועית וחברתית מוכחת, שקולות, בעלות אגו מרוסן, הוליסטיות, בעלות יכולת דחיית סיפוקים, רגישות ועוצמתיות, ורבליות ובעלות יכולת הכלה, מעמיקות ובעלות אינטליגנציות מרובות, נמנעות מעימותים ויודעות להוביל תהליכי ניהול מו"מ, בעלות חמלה ונחושות , מנצחות על אלף מטלות גם יחד ובהצלחה, בהקשבה, בחתירה מתמדת לאיכות ולשיפור..

אז אין, באמת אין שום סיבה שבעולם שלא נזכה לתגמול הוגן ואיכותי , אין סיבה שיהיו פערי שכר בין גברים לנשים.

אומרים כי כאשר אנשים קטנים עושים צל גדול- סימן שהשמש שוקעת…. אז בואו נאפשר לאנשים הקטנים הללו לגדול ולצמוח … ולהאיר בתובנותיהם את העולם.. כדי שהשמש לא תשקע עלינו….

נדמה כי משטרי החושך התפוגגו להם בדמדומי אור היקרות העולה מהאופק של המחר ושיפעתו תוכל להאיר בעוצמה רק אם נכבד את עצמנו נאמין בעצמנו ונדרוש בתקיפות , בזכות ולא בחסד את שבאמת מגיע לנו- הכרה, הוקרה, כבוד ותגמול הולם.

עם כל שאר הסטיגמות, הסטריאוטיפים והנורמות החברתיות כבר נדע להסתדר…

 

מאת :

חלי פרידמן – מנכ"ל "יהל", יו"ר עמותת "פני"ם חדשות" –פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות, מרצה למנע"ס

גילי גרונר –  בכירה בצוות HR  של חברת Perion, ועד לא מכבר-  HRBP של קבוצת האיכות הגלובלית  והחטיבה הביולוגית בחברת "טבע"

רחלי דור – סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת SuperDerivatives"" לפיתוח ותמחור נגזרים ,ומערכות לניהול סיכונים

נאוה איל –  HRBP של חטיבת היצור והמו"פ הגנרי בחברת "טבע" ומנהלת התכנון האסטרטגי הגלובלי של המשאב האנושי בחברה

איילת ורשביאק  מנכ"ל ומייסדת "קולגה משאבי אנוש"

חברה המתמחה בפתרונות גיוס לארגונים, לשעבר מנכ"לית "חבר הון אנושי" (אחת מחברות ההשמה הגדולות במשק)