חסמים תרבותיים, כלכליים חברתיים ופוליטיים
נשים סובלות מאפליה בשכר ובקידום, ממחסומים בקריירה ומתת-ייצוג במוסדות השלטון.
מהנתונים עולה כי 57% מהסטודנטים הן נשים, אך רק 40% הן מרצות, 20% בלבד הן במעמד של פרופסור-חבר ורק 10% הן חברות סגל מן המניין.
המסקנה ברורה: ככל שמטפסים במעלה הפירמידה, שיעור השתתפות נשים, לפחות בתחום האקדמי, יורד.
גם בתחום הפוליטי המצב אינו משביע רצון. על אף שחלה עלייה מסוימת במספר חברות הכנסת, חלה ירידה במספר הנשים המכהנות בתפקידי שרות.
במערב לא פחות משליש מחברי הממשלה הן נשים, כאשר בממשלות מסוימות הן מהוות רוב.
זאת ועוד, רק 19% מתפקידי הניהול במשק מאוישים על ידי נשים, לעומת 30% בעולם; ורק 8.9% מהן נמצאות בתפקידי ניהול בכירים, על אף שהנשים המנהלות בישראל לא נופלות באיכותן וביכולותיהן מאחיותיהן במערב.
בישראל יש משאב אנושי רחב וזמין של נשים משכילות היכולות לתרום לקידום החברה והכלכלה, אך בשל שורה של חסמים – תרבותיים, חברתיים וכלכליים – הדבר נמנע מהן.
אין מנוס אלא לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת לנשים, לפחות עד לצמצום הפער בייצוגן. האתגר הוא להגיע לשוויון מגדרי מלא בכל תפקיד ותפקיד.
האתגר שלנו הוא ליצור סינרגיה של נשים בכירות מוכשרות מקצועיות ודעתניות, שתבחרנה להוביל ולהשפיע בכל תחומי החיים במדינת ישראל, לעתיד טוב יותר ולחברה מתוקנת יותר.
סרטון "למה אין מספיק נשים מנהיגות"
הרצאתה של שריל סנדברג, מבית היוצר של "טד" לצפייה בסרטון לחצי כאן
הכתבות הבאות שופכות אור על הסיבות למינוי נשים לתפקידים בכירים דווקא בשעות משבר בארגונים…
על הפסגות שעוד נשים תרצינה לכבוש לקידום מעמדן, על נשים ששואפות להרחיב את המשפחה בלי שמישהו יחשוב שההריון הוא מגבלה או חלילה מחלה… על תפישת נשים את תפקידיהם הבכירים במובן הכוחנות, על יזמיות ושופטות:
המין הנשי במיטבו לפניכם: