אנחנו, תשע נערות בגילאי תיכון, מגיעות למפגש ראשון בקורס דירקטוריות (שנשמע שם מפוצץ אבל אז עוד לא אמר לנו הרבה) , מתרגשות לחלוק כיתה עם נשים חזקות, בעלות ניסיון ותפקידים שכרגע נראים עבורנו חלום רחוק.
בהתחלה לא הבנו כל כך את המשמעות אך נהננו מהמעמד.

היום , שלושה וחצי חודשים אחרי, בסיומו של הקורס ,אחרי שכבר התרגלנו לשבת בין המנהלות, רואות החשבון ועורכות הדין, אחרי שעברנו שיעורים עם מרצים שונים בתחומים מגוונים, אנחנו יודעות מי הוא דירקטור ומה הוא דירקטוריון, מבינות קצת יותר על עולם העסקים ועד כמה הוא לא תמים כמו שחשבנו, מבינות שחסרות נשים במשרות מפתח במדינה ויודעות (בעיקר כי לא עבר שיעור בלי שהזכרתם לנו) שיש לנו כוח להגיע כמעט לכל מקום שנרצה

בין בית ספר , לחברים , להתנדבות , לקיטורים על זה שאין לנו כבר זמן , למדנו לפנות ארבע שעות שבועיות להעשרה מסוג קצת אחר ונחשפנו לידע וחוויות שלא מאפיינים בדרך כלל את שנות התיכון

תודה על ההזדמנות להציץ אל העולם שמחכה לנו, ועל שגרמתם לנו להיכנס אליו עם קצת יותר כלים וידע

שני רחמים