תכונות נשיות וגבריות – האם התרבות מייצרת חלוקה התנהגותית מגדרית?
וגם :
על “דוקטרינת אתנה” : הדור החדש של צרכנים ויזמים מעדיף חברות ומנהיגים עם תכונות שנחשבות לנשיות: חמלה, ענווה, אמפתיה, גמישות, נאמנות וסבלנות.
“מי שרוצה להצליח בכלכלה החדשה החברתית והשקופה של בני דור המילניום, חייב לאמץ תכונות נשיות”:-
האם התרבות היא זו המייצרת חלוקה התנהגותית, מחשבתית ורגשית בין המינים?
האם עובדת היותנו נשים או גברים גוזרת עלינו כבר מיום היוולדנו דימוי מחייב סטריאוטיפי? כזה שנישא עימנו לכל חיינו נוכח הנורמות החברתיות?
גם בשנת 2013 מסתבר כי התשובה חיובית. התקדמנו- אך עוד נכונה לכולנו דרך ארוכה….
הג’נדר – מהו?
המונח עצמו קשור באופן מובהק בשלושה היבטים פסיכו-חברתיים:
- אישי-זהותי (Gender Identity) זהות מגדרית.
- תפקודי-התנהגותי (Gender Role) – התנהגות הפרט בהתאם לתרבותו לאנשים עם זהות מגדרית מסוימת.
- חברתי-ייחוסי (Attributed Gender) – הזהות המגדרית המיוחסת בחברה לאותו אדם.ההתנהגות המגדרית נרכשת ומופנמת באופן מובהק כבר משחר הילדות, כאשר בנים ובנות יוצרים חיברות ע”י שפה, צעצועים, בגדים, בחירת צבעים , בהתאמה לציפיות החברה ולנורמות המכוונות ע”י הוריהם וסביבתם התרבותית.כך למעשה עולם “המבוגרים” מייצר התנהגות נורמטיבית מגדרית מצופה, ההופכת ל”ארגז כלים התנהגותיים” וקודים התנהלותיים העושים חלוקה מגדרית מובהקת.הציפיות החברתיות עשויות, למשל, לעודד ילדים לפתח את הדחף האגרסיבי שלהם (ולהפוך לגברים), ובמקביל ללמד ילדות להדחיק דחפים דומים (ולהפוך לנשים). הגברים מצידם ילמדו לדכא בתוכם כל מה שהוא עדין וסביל (ונחשב נשי). כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר עשויה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים. גברים המתנהגים בדרך ‘נשית’, ונשים המתנהגות בדרך ‘גברית’ עלולים לסבול מתגובות שליליות של סביבתם.
כאמהות, לעיתים איננו עוצרות את מירוץ החיים לבחון טיבן של נורמות אלה.
כנשים, יש הנכנעות לנורמות עליהן גידלו אמהות את בניהן (למשל לדיכוי רגשות וסבילות גבוהה) ויש שתעשנה כל אשר לאל ידן כדי לחולל שינוי בבן זוגן.
זהו למעשה גלגל החיים שייסוב עלינו. אנו כאמהות שואפות כי ילדינו יגדלו בסביבה נורמטיבית ולא יהיו חריגים בהתנהגותם. על כן הנורמות “הגבריות” מופגנות על ידינו כלפי ילדינו : “תהיה גבר, גבר לא בוכה….” ” תהיה ג’נטלמן”, “אתה צריך ללמוד כדי שתוכל לפרנס משפחה”, “מי גיבור של אמא” (וכמובן האבות שמחזקים את בניהם בהתאמה) .
הנורמות “הנשיות” גם הן מוחצנות ומייצרות ציפיות להתנהגות “הולמת” לבנותינו: ” את ילדה – תתנהגי בנועם”, “תהיי ליידי” “תוותרי לאחיך” “בנות חכמות יותר, לנו ניתנה הבינה, להם ניתן היצר”… “בעלך לא ירצה אותך אם תתנהגי….” ועוד….
נכון שאי אפשר להכליל ואין זה גורף, אך כולנו מכירים דפוסים אלה ואיננו בהכרח בוחנים אותם מחדש.
גלגל החיים ייסוב על אותן אמהות שגידלו ילדיהן עפ”י הנורמות המוכתבות ע”י החברה, ועם השנים תבוא אליהן כלתן ותאמר להן “בנך אינו אומר לי לעולם שהוא אוהב אותי”…. הוא גם לא מוכן לטפל בילדים… הוא אומר שזו משימה רק לבנות…..
והרי בנך איננו שובניסט… הוא רק פועל לפי הקודים התרבותיים והחינוכיים שהוענקו לו בבית….
כי הרי בנות הן המין החלש… ובנים- הן המין החזק….
כי רק בנות “יכולות להכיל” (זו מחמאה או הכבדה ???)
כי רק בבנות יש מידה רבה של חמלה, אכפתיות, העמקה, ורבליות, הבנה, תובנה, בינה, גמישות, נאמנות, סבלנות וסובלנות, נדיבות, אמפתיה, שיתופיות ועוד…
והן אלה שמצופות עם “מזוודת התכונות” הזו להתמודד מול היציריות של הגברים, הכוחנות, הסבילות הגבוהה, דיכוי הרגשות, העוצמות, הישירות,
“אנחנו חיים בעולם חדש עם הרבה מוחות ישנים. המשימה היא לסגל את עצמך. מנהיג מודרני הוא כאן כדי לשרת”, שמעון פרס, ירושלים. את הציטוט הזה הציבו ג’ון גרזמה ומייקל ד’אנטוניו בראש הכריכה האחורית של הספר שכתבו: “דוקטרינת אתנה (“The Athena Doctrine”) – איך נשים (וגברים שחושבים כמוהן) ישלטו בעתיד”.
הספר עוסק במגמה שניכרת במיוחד בקרב דור המילניום. “המילניאלים”, בני 20+ בוחרים לאמץ דפוסי חשיבה שנחשבים לנשיים ואפילו כמעידים על חולשה, כדרך מתוחכמת לנהל חברות, להנהיג ולחבב מותגים על צרכנים.
גרזמה, פרסומאי בעל שם עולמי, מרצה ב-TED, יו”ר ניהול תובנות ברשת הפרסום הבינלאומית Y&R ומומחה לזיהוי מגמות חברתיות עתידיות, התארח לאחרונה בארץ במסגרת מפגש בכירים של איגוד השיווק, ובו הסביר כיצד הוא ועמיתו הגיעו למסקנה שתכונות שמיוחסות לנשים הן אלה שנתפסות בקרב ציבור הצרכנים כתכונות המועדפות למנהיגים, תאגידים ומותגים והן אלה שיהיו קריטיות למנהיגים ותאגידים בהמשך המאה ה-21.
כתבה שפורסמה בנושא זה ב – YNET (6.7.13) מוכיחה כי חשיבה נשית עשויה להצמיח מנהיגות תחרותית איכותית :-
היתה שאלה בסקר: ‘העולם יהיה מקום טוב יותר אם גברים היו חושבים כמו נשים’. שני שליש מהאנשים מרחבי העולם חשבו שכן”
כדי להמחיש כיצד נשים חושבות צפו בסרטון הבא:
תתרגשו ותחשבו על המחר שלנו!!! על העתיד של ילדינו ונכדינו!!!
מי שמעדיף תכונות נשיות – מאושר יותר!
המעבר הזה לעבר תכונות שנתפסות כנשיות יותר, קורה בגלל ציניות וחוסר אמון בשיטות העסקיות המסורתיות. בספר, טוענים שאנשים שמעדיפים תכונות נשיות – הם אנשים מאושרים יותר!
יחד עם זאת, הם לא בדקו את סדר הזמנים: יתכן שאותם אנשים נעשו מאושרים בזכות השיטות הישנות,ורק אז, כשהם נינוחים, החלו להעדיף במנהיגים ובחברות תכונות שנתפסות נשיות יותר..
מכאן שלא ברור מה יקרה במעגל הבא: האם ההיסטוריה תחזור על עצמה ואלו שמעדיפים תכונות שנתפסות כנשיות יצטרכו להתמודד עם אומות אגרסיביות ש”הקדמה” לא הגיעה אליהן? ושאלה נוספת שאין לה מענה ברור בספר: האם השינוי התרבותי הזה יעזור לנשים, או שבעצם זה יעזור, כרגיל, לגברים שיאמצו תכונות שנחשבות נשיות? או שאולי זה הכי יעזור למי שיתחזה לבעל תכונות שנחשבות נשיות, במטרה להשיג עוד עוצמה וכסף
בנוסף, מדובר עדיין ברעיון בצמיחה. נראה כי כרגע, גם התחושה בקרב המרואיינים היא שאין הרבה אמפתיה – לא במנהיגים ולא במקומות עבודה. 74% מהמשתתפים בסקר לא הסכימו עם הטענה שהעולם נעשה מקום הוגן יותר.
למה שטבע האדם ישתנה?
לדוקטרינה שגיבשו מתוך המחקר, קראו על שם אלת המלחמה היוונית אתנה, שהעדיפה לפתור קונפליקטים בדרך השכל.
“העתיד יביא את הקץ על חברות פטריאכליות” ,כאלה שמסתכלות על תכונות שנתפסות כנשיות כלא מתאימות למנהיגים”
“יש שני צדדים לכל מטבע. יש לנו את הכישורים הגבריים שלנו ואנשים השתמשו בהם שנים: אגרסיה, שליטה, פקודה, הם מתחילים ללמוד שהעולם הפך שטוח ופתוח יותר ושיש עוד סט של מיומנויות שאפשר להשתמש בהן כדי להתקדם, עם דגש על שיתוף פעולה וקרדיט משותף.”.
Leave a Comment