נשים הומניות וגברים היי- טקיסטים
נשים הומניות וגברים היי- טקיסטים
מדוע כבר בבית הספר בנות לא בוחרות מסלולים ריאליים?
סטיגמה או מציאות ?
במסגרת פעילות “פרלמנט הנשים” שלנו פועל פורום מדע וטכנולוגיה המובל ע”י נשים בכירות, חוקרות מהאקדמיה מתחומי הביולוגיה, הביוטכנולוגיה, ההנדסה, הפרמצבטיקה והכימיה, הפועלות בימים אלה בשיתוף משרד החינוך, לכינונו של פרויקט מנטורינג ייחודי לעידוד לימודי מדעים וטכנולוגיה בקרב בנות בבתי ספר תיכוניים.
אנו ב”יהל” קוראים לנשים בעלות כישורים בתחומי המדע והטכנולוגיה להצטרף לפרויקט המנטורינג ולהיות חלק משליחות חברתית ראשונה במעלה, המעמידה את עתודת המחר המחקרית של מדינת ישראל, ומעודדת נערות מוכשרות להיות לבכירות המדעניות של המחר.
הנה כתבה המעידה על התפישות הרווחות בקרב ההורים כ”מנטורים” של בנותיהן, ובכלל על התפישה הסטיגמטית, שעודנה קיימת במחוזותינו…
מטרתנו הינה לחולל שינוי תפישתי ובתוך כך להוכיח בעשייה כי זה ניתן- הלכה למעשה!
לעיונכן:-
הסטיגמות נשמרות: נשים הומניות, גברים היי-טקיסטים
“דה מרקר”, נובמבר 2010
מדוע שוק ההיי-טק הישראלי גברי באופיו? מסמך עדכני של הכנסת מלמד כי תפישות תרבותיות וציפיות של הורים ומורים מרחיקות את הבנות ממקצועות ריאליים כבר בבית הספר ■ בשלב של בחירת תחום הלימודים האקדמיים, התפישות המגדריות הרבה פעמים כבר מוטבעות במועמדים
הדיעה הרווחת היא ששוק ההיי-טק הישראלי גברי באופיו. אמנם יותר נשים החלו לעבוד בשנים האחרונות בחברות היי-טק – הן עוסקות בעיקר בתחומי ניהול פרויקטים, שיווק ואדמינסטרציה – אך מספרן של הנשים העובדות במקצועות כמו פיתוח תוכנה קטן בהשוואה לגברים.
כעת יש מי שמנסה למצוא למציאות העגומה הזאת הסברים, ונראה שהשורשים לכך טמונים בתקופת בית הספר, ומאוחר יותר בשלב האקדמיה. מסמך עדכני שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשבועיים האחרונים חושף תמונת מצב מדאיגה.
מן המסמך עולה כי בעוד יותר נשים לומדות באקדמיה, רק כרבע מהן בוחרות בלימודי הנדסה – וגם אז הן בוחרות במספר מצומצם של מקצועות, כמו הנדסה כימית וביוטכנולוגיה, וכמעט שלא בהנדסת אלקטרוניקה וחשמל. לכן, לא מפתיע לראות באולמות הלימוד של האוניברסיטאות בפקולוטות להנדסה רוב גברי ומעט נשים.
אורלי אלמגור-לוטן ורועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת ריכזו נתונים על שיעור תלמידי ותלמידות תיכון הלומדים מדעים ברמה מוגברת ועל שיעור הנשים הלומדות לתארים אקדמיים במקצועות ההנדסה. מהנתונים עולה כי מקרב הניגשים לבחינות בגרות, יותר בנים לומדים פיסיקה ומדעי המחשב ברמה מוגברת, ואילו יותר בנות לומדות כימיה וביולוגיה ברמה מוגברת. שיעור הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת דומה בשני המינים.
יותר נשים בהנדסת איכות, פחות במחשבים
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי בתרבות המערבית עדיין רווחות תפישות תרבותיות של נשים וגברים כשונים במהותם וכבעלי יכולות אחרות. על פי תפישות אלה, נשים נוטות להיות מפותחות יותר מבחינה רגשית, ובהתאמה – להגשים את עצמן בעבודות בתחומים הומניים, ובפרט במקצועות טיפוליים. לעומתן, גברים, על פי הגישות האמורות, מצטיינים ביכולת אנליטית ובניתוק רגשי, ולכן מתאימים יותר לתחומים כמו כספים, מחשבים ומדעים מדויקים.
“אף שכיום ברור שגישות דו-קוטביות כאלה אינן משקפות את המורכבות של התכונות האנושיות והמגדריות, גישות אלה נותרו במידה מסוימת מעין אבות-טיפוס והן משפיעות על החינוך והחיברות השונים של בנים ובנות”, נכתב במסמך.
עוד צוין כי בבתי ספר קיימת לעתים קרובות ציפייה של מורים והורים כי בנות יבחרו במקצוע התמחות הומני ובנים יבחרו במקצוע ריאלי. לבנות מודגשים הקשיים במקצועות ריאליים, ולבנים מודגשת המסוגלות והציפייה להצליח. בנוסף, עיסוק במקצועות כמו פיסיקה והנדסה נתפש לעתים קרובות כ”לא נשי”.
בלימודים אקדמיים קיים רוב גברי מובהק בקרב הסטודנטים להנדסה: בשנת הלימודים תשס”ח נשים היו 55.1% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות, ואולם שיעורן בקרב הסטודנטים להנדסה היה 26% בלבד. גם בתוך תחום ההנדסה ניתן להצביע על תחומים “נשיים” יותר, ושיעור הנשים הלומד אותם גבוה יחסית.
מבין הסטודנטים לתואר ראשון, שיעור הנשים הגבוה ביותר הוא בלימודי הנדסת איכות (85%), הנדסת מזון וטכנולוגיה (70.5%) והנדסה ביו-כימית (70%). לעומת זאת, במרבית חוגי הלימוד הגדולים בהם לומדים מרבית הסטודנטים להנדסה, נשים הן מיעוט: רק 10% מכלל הסטודנטים להנדסת מכונות הם נשים, 12.5% בהנדסת חשמל ו-16% בהנדסת מחשבים ומדעי המחשב.
לא מעודדים נשים
האם הסיבה לכך היא שנשים פשוט לא זוכות לעידוד ללמוד הנדסה מהמוסדות האקדמיים? סקר שתוצאותיו הוצגו בכנס שדרות לחברה שנערך באחרונה במכללת ספיר ניסה לבדוק את העניין. אל המוסדות הופנתה השאלה: “האם קיימות במוסדכם מלגות או תוכניות כלשהן לעידוד נשים ללימודי הנדסה?” מחברת הסקר, ד”ר מירי ימיני, מציינת כי מהסקר עלה שמתוך 15 מוסדות הלימוד שנבדקו, רק שני מוסדות לימוד הציעו השנה מלגות עידוד לנשים, שניהם מכללות – מכללת אורט בראודה ומכללת סמי שמעון.
מוסד אקדמי נוסף שפועל בתחום הוא הטכניון, שמקיים תוכניות לעידוד תלמידות תיכון ללימודים טכנולוגיים עתידיים.
בנוסף ראויות לציון שלוש מכללות: המכללה האקדמית להנדסה בירושלים, שנהגה שהעניקה בשנים האחרונות מלגות עידוד לנשים במקצועות ההנדסה – ככל ששיעור הנשים בחוג מסוים היה נמוך יותר, כך המלגה שהנשים באותה מחלקה קיבלו היתה גדולה יותר. עם זאת, השנה הופסק מימון המלגות מפאת חוסר תקציב.
מוסד אקדמי נוסף שבו היתה תוכנית לעידוד נשים בתחום הוא המכון הטכנולוגי בחולון, שקיים עד השנה תוכנית בשיתוף סטודנטיות להנדסה שקיבלו מלגות על השתתפותן בפרויקט לחשיפה ועידוד של תלמידות תיכון ללימודים טכנולוגיים. התוכנית הופסקה השנה בשל מצוקה תקציבית, אך תחזור לפעול בשנת הלימודים הבאה.
בנוסף, במרכז האוניברסיטאי באריאל אמנם אין מלגות המיועדות באופן ספציפי לנשים, אך מהמכללה נמסר כי הם “נוטים לשקול בחיוב” הענקת מלגות על בסיס סוציו-אקונומי לסטודנטיות שלומדות במחלקות טכנולוגיות שיש בהן מיעוט של נשים.
ימיני אומרת כי בסך הכל מדובר בשישה מוסדות לימוד מתוך 15, מהם רק מוסד אוניברסיטאי אחד. בפועל ניתנו השנה מלגות בשלושה מוסדות: אורט בראודה, סמי שמעון והטכניון. ימיני מציינת כי כיום אין אף אוניברסיטה בישראל המציעה מלגות לנשים במקצועות ההנדסה מעצם היותן נשים.
Leave a Comment