דרוש- סטארט אפ חדש!!!

מאת : חלי פרידמן

כל ילד וילדה במדינת ישראל שגדל בבית נורמטיבי מכיר את הגישה המוטיבטורית להצלחה :"אם תלמד טוב ותשיג הישגים, תצליח בחיים", "התעודה היא כרטיס הכניסה שלך לחיים אקדמיים, היא תפתח לך דלתות"….

ואכן, רובנו מתאמצים… חלקנו גם מגיעים.

מגיעים ומגיעות להישגים מרשימים, צוברים תארים אקדמיים, ניסיון וידע, לצד פיתוח הכישורים האישיים ומינופם ליצירת עתיד טוב יותר .

זהו מירוץ החיים… של כולנו….

ואז- כשנדמה שהגענו… מותשים..אך מרוצים- נפתחת באמת הדלת… נפתחת לרווחה.. ואנו פוסעים אל מימוש מאמצינו- להשתלב במקום עבודה נחשק, שבצידו גמול נאה ומסלול התקדמות מאתגר…. ואז- המציאות טופחת לנו על הפנים… (תרתי משמע)- כי "מה שרואים מכאן לא רואים משם…"

החיים בארץ המובטחת, לעם נבחר שכמותנו לא באמת קלים….

עול מיסים כבד, שירות צבאי, חלום בלתי מושג להשגת דיור… לימודים גבוהים יקרים…

ובנוסף לכל אלה- חוסר שיוויון הזדמנויות מחפיר ומרפה ידיים….

שיהיה ברור- כיו"ר עמותת "פני"ם חדשות" –פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות (ע"ר) איננו מדירות גברים…. איננו רואות בהם "אויבים" שלהם, להיפך- אנחנו בעדם לגמרי- כי אנחנו נשואות להם, אנחנו רעיות ואמהות שלהם, אחיות וחברות, וכתא משפחתי יש לנו עניין ואפילו אינטרס מובהק שהם יזכו בכל המגיע להם.. אך זה איננו סותר את העובדה כי כשוות לגמרי מגיע לנו בדיוק אותו דבר- אותו תגמול בעבור אותו תפקיד, אותן הזדמנויות לקידום, ואותה התייחסות במקום עבודה.

אלא, שלמרות שכולנו טובות וראויות, בעלות התארים המבוקשים, עומדות בדרישות התפקידים המבוקשים במודעות דרושים, ואפילו בעלות יכולת משובחת בחלוקת ביצועים, יכולת ניהולית מעולה (אפילו משובחת יותר.. לפי המחקרים) למרות שאנו שקדניות, בעלות "אגו" קטן יותר… ומוכנות להתפשר (ואולי מכאן יוצאת "הרעה") למרות כל אלה- אנו מופלות לרעה… השיקולים לגבינו מוטים שלא בצדק נגדנו.

וכך יוצא- שבמעצמה טכנולוגית והיי-טקית כמו מדינת ישראל, עם הקידמה והחדשנות, פאר יצירת הסטארט אפים – תקוע פרויקט אחד חשוב- הכי עמוק שאפשר- התפישה החברתית את הנשים …. שמחבקת מחד- ובועטת מאידך, שמתלוננת מחד- ומרפה מאידך, שמסכימה לא להסכים… ולמעשה מקבעת את הגישה המיושנת של פעם…. שכבר אין בדחיה שלא נכתבה אודותיה… זו הדוחקת את האישה וגם מעלה חיוך….

אנו נשות עמותת "פני"ם חדשות" כולנו אקדמאיות, ממלאות תפקידים בכירים במשק בכל דיסיפלינה אפשרית, מבקשות בזכות ולא בחסד- אנחנו באמת טובות… אז אל תעשו לנו טובות….

אל תחוקקו לנו חוקים שימנעו "אפליה מתקנת"- פשוט סלקו את האפליה. אל תקבעו "ייצוג הולם" פשוט תבצעו אותו… אל תקבעו "מפתח" לשילוב נשים- פשוט תשלבו אותן- בזכות ולא בחסד! – בזכות היכולות, הכישורים , ובזכות התאמתן לתפקידים ולכהונות ציבוריות כאחד.

כל זמן שנזדקק לחקיקה ולאפליה מתקנת- למעשה נוכיח כי יש אפליה ואנו אוהבים לגור עימה… ואפילו מייצרים יחסי שכנות טובים….

הנשים תמשכנה לצהול בעבור כל חקיקה כזו, ועבור כל תיקון- ומן הסתם- תסתפקנה מראש בפחות ופחות…

הגיע הזמן להפסיק את הפארסה הזו.

להפסיק להתהדר בהישגים הגדולים של המדינה… לפני שפותרים את הבעיות הבסיסיות הקשורות בכבוד האדם וחירותו, בתעסוקה הוגנת ושווה לכולם, בהזדמנות שווה ובשוק תעסוקה חכם, חף מסטריאוטיפים ומקבעונות.

הידעתן/ם? כי:

2014 :נשים עדיין מרוויחות פחות

ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,244 שקל ושל גבר שכיר 10,953 שקל הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 33.9%.
כ-30% מהנשים מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות וכו
91% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 84.2% בקרב הגברים.

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע בשנת 2013 ל-57.2%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע בשנת 2013 ל-32.6%.
96,000 נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2013, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.
בעשירון התחתון 67.3% מהשכירים הן נשים ככל שמתקדמים בעשירונים, שיעור הנשים השכירות הולך וקטן

בחלוקת הכנסות השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון 67.3% מהשכירים הן נשים. ככל שמתקדמים בעשירונים, שיעור הנשים השכירות הולך וקטן – בעשירונים הרביעי והחמישי הן מהוות כמחצית מהשכירים ובעשירון העליון – כרבע (23.3%).

מהשוואת הפער בין המינים בהכנסה ברוטו לשעת עבודה לפי קבוצות גיל עולה כי ההכנסה לשעת עבודה לגבר שכיר גבוהה בכל קבוצות הגיל. הפער הגדול ביותר בשכר בין המינים נמצא בקבוצות גיל 54-45 ועומד על 20.0% והפער הנמוך ביותר – 4.2% נמצא בקבוצות גיל 24-15. כאמור, הפער המגדרי הממוצע היה 15.5%.

כמחצית (50%) מהנשים סבורות שגיל הפרישה לגברים ונשים צריך להיות זהה (53% מהגברים חושבים כך). בגילאי 60 – 64 הפער בין המינים גדל

למעלה משליש מהנשים שזכויותיהן הופרו (38%) 'לא עשו כלום' בעקבות ההפרה (47% מהגברים). 44% פנו להנהלה במקום העבודה (לעומת 38% מהגברים) ו–16% פנו לוועד העובדים או ארגון העובדים (לעומת 7% מהגברים)

נשים מועסקות מרוצות יותר מעבודתן (41% 'מרוצות מאוד') ופחות מהכנסתן (9% 'מרוצות מאוד')

(הנתונים ממאמר שהתפרסם בnews)

פערי השכר בין המינים, כפי שפורסמו, אינם מדויקים, שכן אין הם מביאים בחשבון את כל ההבדלים בין המינים המשפיעים על השכר * הממצאים מראים, כי דווקא ברמות השכר הגבוהות גדלים הפערים, בגין תוספות שאינן ניתנות במידה שווה לשני המינים * שכרן של 56% מהנשים מצוי מתחת לסף המס * תגמול נאות ישפר את הדימוי העצמי של העובדות ויגדיל את הכנסות האוצר מגביית מס הכנסה.

מסקר שפורסם על-ידי מנהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר עולה, כי פער השכר בין המינים בשנת 1996 הנו 1.9. כלומר, גברים משתכרים כמעט כפליים מנשים. עם זאת, יש לזכור, כי לפני עורכי הסקר לא הובא מידע על היקף המשרה, שנות השכלה, שנות ותק ועוד, ולפיכך נתון זה איננו מדויק. כאשר באים להשוות בין רמות השכר ברוטו אצל נשים לבין רמות השכר ברוטו אצל גברים, יש להביא בחשבון את כל ההבדלים בין המינים המשפיעים על השכר. אחד ההבדלים ניכר בנטייה לעבוד במשרה חלקית. בשוק העבודה בישראל רווחת נטייה זו בקרב הנשים במידה רבה מאשר בקרב הגברים, לכן יש לתקנן (להתאים) את השכר למשרות מלאות, כדי שיהיה בסיס נכון להשוואה, לשם הערכת הקיפוח. בנוסף על כך, יש לנטרל את השפעת ההבדלים בקידום בין שני המינים, וכן יש להשוות את שכר הנשים לשכר הגברים הממלאים אותו תפקיד. במלים אחרות, יש צורך בניתוח עיסוקים.

עורכות הדין בישראל מרוויחות 15% פחות מעורכי הדין הגברים ("גלובס" 2.1.14)

סקר "קודקס" מגלה: גם בקרב עורכי הדין קיימים פערי שכר צורמים בין גברים לנשים, שהולכים ומעמיקים ככל שהוותק במקצוע עולה ■ בזירת הבונוסים הקיפוח די דומה ■ "מרבית המעסיקים בענף הם גברים שבאים עם פרקטיקות כוחניות"

לרבות פערי השכר יש גם בעייה נוספת,- המגדור , קרי- בידול תעסוקתי

בישיבת הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי מיום 19.2.14)שהתקיימה בכנסת העלתה יעל חסון ממרכז אדווה את הדברים הבאים (מתוך מחקר שערכו) :

" אם נסתכל על עשרת משלוחי היד הנפוצים בקרב נשים אנחנו רואים ש-60% מהנשים בישראל מרוכזות ב-10 משלחי יד.

אם נסתכל על 3 השורות האחרות נראה ש-30% מהנשים השכירות בישראל הן: מורות, מטפלות או מזכירות. אם נחבר את זה לעובדות ההוראה במוסדות על-תיכוניים ולעוד כמה סעיפים כמו פקידות קבלת קהל, אנחנו נגיע למעל 40%.

אם נסתכל על שיעור הגברים במקצועות האלה, הם עומדים על 14% מכלל הגברים השכירים. במבט על הגברים אנחנו יכולים להצביע שהגברים מרוכזים פחות בעיסוקים. זאת אומרת, רק 42% מהגברים מרוכזים ב-10 עיסוקים. הגברים הם יותר מבוזרים מבחינה תעסוקתית. העיסוקים הכי נפוצים: נהגים, מהנדסים, אדריכלים ומנהלים בכירים. זה לגבי שכיחויות, איפה עובדים הנשים והגברים.

עכשיו נעבור להסתכל על השכר והעיסוקים הנשיים קודם כל. בעיסוקים הנשיים, אם מסתכלים על כלל העיסוקים הנשיים לעומת כלל העיסוקים הגבריים, השכר נמוך יותר בעיסוקים הנשיים. זה לא מפתיע אותנו. השכר החציוני עומד על 6,200 שקלים והממוצע על 7,800 שקלים לחודש. בהשוואה לעיסוקים הגבריים שהשכר החציוני בהם הוא 9,000 שקלים והממוצע הוא 12,400 לחודש. עיסוקים גבריים שווים יותר. אנחנו לא מופתעות עד עכשיו.

לפי הדוחות של הממונה על השכר במשרד האוצר, עיקר הפערים נובע משעות נוספות ומהחזרי הוצאות, שגברים מקבלים יותר מאשר נשים.

הלוח הזה בעצם מאפשר לראות את השכר החציוני החודשי.

אם נסתכל על העיסוקים הגבריים, אז בעיסוקים הגבריים השכר הוא יותר גבוה. השכר הנמוך ביותר הוא השכר של עובדי הבניין והשכר הגבוה ביותר זה שכר של מהנדסים ואדריכלים. לגבי עובדי בניין אין לנו מספיק נתונים. המספר של האנשים הוא מאוד קטן ואי-אפשר להסיק מזה מסקנה.

השכר של נשים בעיסוקים הגבריים הוא דווקא גדול יותר בקרב הנדסאיות וטכנאיות מחשב. זאת אומרת, אם אני אישה ואני צריכה לעסוק בעיסוק גברי, זה השכר הכי גבוה שנשים מגיעות אליו.

בעיסוקים הגבריים כמובן גברים מרוויחים יותר מנשים וגם נשים מרוויחות יותר מנשים בעיסוקים נשיים. הפער הגדול ביותר הוא בקרב מהנדסים ואדריכלים. זה פער של 40%. הפער הקטן ביותר הוא בקרב שוטרים, כבאים וסוהרים.

אנחנו רואות פה משהו שחוזר על עצמו גם בספרות. הרבה פעמים, ככל שמשלח היד וככל שהעיסוק הוא בסטטוס גבוה יותר, הפערים הם גדולים יותר. אם תסתכלו עכשיו בנתונים, תיראו ששוטרים כבאים וסוהרים, שהשכר הוא נמוך גם לגברים וגם לנשים. השכר החציוני של גברים זה 5,500 ושל נשים זה 5,000 שקלים, פער של 9%.

אנחנו מסתכלות על מהנדסים ואדריכלים, זאת כבר סקלה אחרת של שכר. בעצם, ככל שאנחנו עולים בסטטוס של המקצוע, אנחנו רואים שהפער מתרחב.

מבט על משלוחי יד מעורבים. לא מספיק לעשות את החלוקה לנשיים וגבריים, אז בדקנו מה קורה במשלוחי יד מעורבים. בחרנו שלושה. השלושה האלה נבחרו לא רק משום שהם בערך חצי נשים וחצי גברים, אלא בחרנו מקצועות שיש בהם יחסית מאסה גדולה של אנשים. יש עוד מקצועות שהם מעורבים אבל הם עיסוקים קטנים יותר. בחרנו בעיתונאים, עובדי אמנות וספורט, סוכנים של שירותים פיננסיים ועסקים כמו סוכני ביטוח ומרצים במוסדות אקדמיים, שאני חושבת שזה הנתון המעניין ביותר. הפער בין מרצים ומרצות במוסדות אקדמיים. בתוך מרצים במוסדות אקדמיים הכנסנו גם מתרגלים, עוזרי מחקר, מרצים זוטרים. אנחנו יודעות שנשים נמצאות בתחתית הפירמידה וככל שעולים בפירמידה באקדמיה, יש פחות ופחות נשים. זאת אומרת, השיעור של פרופסוריות הוא קטן יחסית גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

בדיקה עדכנית שנעשתה לא מזמן באוניברסיטת תל-אביב הצביעה על זה שהפער בין מרצים ומרצות נובע בעיקר משני גורמים: אחד, מהגיוס והשכירה שלהם והשני בכל מה שקשור לקידום כי גברים מתקדמים הרבה יותר מהר מנשים. הם מגיעים לקביעות יותר מהר.

החוק הקיים לא נותן מענה לפערי שכר בין מקצועות נשיים לגבריים אלא הוא מתמקד במודל מאוד ספציפי של שכר שווה על עבודה שווה. יש בעולם ובכתיבה האקדמית מודלים נוספים. יש מודל שנקרא "מודל מניעתי קבוצתי", שהוא מורכב מכמה חלקים. בגדול אפשר לומר שהוא מורכב מהחלק שבו המעסיקים עושים איזה בדק בית, בודקים את מדיניות השכר בארגון, אבל גם בפרספקטיבה קבוצתית. כלומר, לא רק כמה מרוויחה יעל לעומת כמה מרוויח דן, אלא כמה מרוויחים המקצועות הנשיים בכל ארגון לעומת המקצועות הגבריים. ניסיון להבין מה הם המקצועות הנשיים ומה הם המקצועות הגבריים. הכוונה בחקיקה שיש בעולם, למשל בקנדה, היא לא להתערב למעסיק בקביעת השכר הפרטני לכל עובד ועובדת אבל לנסות לנטרל את השינויים המגדריים, שכמו שאנחנו יודעות הם קיימים. עובדה שהאישה היא במקצוע נשי, הרבה פעמים יוביל אותה לבקש שכר נמוך יותר, כמו שציינו זאת במחקר.

יש לזה הרבה מאוד הצדקות, גם משפטיות וגם תיאורטיות. בעצם אפשר לחשוב על זה שאישה בחרה או נסללה דרכה למקצוע נשי, זה קצת כמו השתייכויות אחרות שאנחנו לא חושבות שצריכים להשפיע על השכר. בעצם המהלך הוא לעבור למודל שמחייב את המעסיק, במובן שהוא מטיל נטל על המעסיק אבל גם עוזר למעסיק לבדוק באמת מה המקצועות שנותנים ערך בארגון שלו. למשל, כנראה שבלי מזכירה הארגון כנראה לא יוכל להתקיים. אז למה המזכירה היא זאת שמרוויחה הכי מעט? ברור למה, כי אלף נשים יוכלו לעשות את זה וגם ההבדל בין משלח יד למקצוע.